​

 אודות האתר

​

המרכז הוירטואלי לתולדות הפרופסיות המשפטית והרפואית, והפרופסיונלים.ות הוקם מתוך תפיסה שיש להנגיש את הידע האקדמי לכלל הציבור, ולשתף את הציבור במפעלות שימור ותיעוד ההיסטוריה של ארץ-ישראל ומדינת-ישראל. המרכז כולל את שמותיהם של מרבית העוסקים בפרופסיות הרפואית (בבניה) והמשפטית (עורכי.ות דין, לרבות שופטים.ות). רשימות אלו של אלפי פרופסיונלים, הוכנו בעמל רב. יצוין, כי למעט רשימת עורכי-הדין, רשימות הפרופסיונלים השונות אינן שלמות עדיין, והן מתעדכנות כל העת.
 
הרשימות, חשובות ככל שתהיינה, אינן המטרה, אלא האמצעי. המטרה היא עדכון כל רשומה בערך ביוגרפי מפורט ככל האפשר על אותה דמות. מעין אנציקלופדיה לפרופסיונלים בתקופת המנדט. כמו כן, בפורטל מופיעים מגוון מקורות מחקריים לכל תחום מקצועי (פרופסיה). אנו פונים לכל מי שברשותו מידע אודות עורכי דין המופיעים ברשימה (קרובים של עורכי הדין, סטודנטים, אשר חיברו עבודות אודות עורכי הדין, חוקרים ואחרים), ליצור עמנו קשר, על מנת שנוכל להשלים את הרשומות ולעבותן. אם אתם או מישהו מקרוביכם החזיקו ברשיון או בהיתר בתחומים אלו ואינם מופיעים ברשימה – דברו איתנו. אם אתם או מי מקרוביכם מופיעים ברשימה, וברצונכם לתקן, לעדכן או לספק מידע ביוגרפי אודות הדמות – כתבו לנו על כך.

​

יודגש, כי הרשומות הביוגרפיות הן דינמיות ונתונות לשינויים. כל שימוש בתוכן רשומה ביוגרפית מחייב את אזכור המקור (קרי, הפניה מדויקת לפורטל זה ולרשומה הספציפית). הבסיס לרשומות – מידע גלוי ומידע אנציקלופדי, המאפשרים יחדיו להציג את העשייה המשמעותית של הדמויות. סיפוריהן של אלו מצטלבים לעיתים מזומנות, ומאפשרים ללמוד על המשפט בישראל, מערכת המשפט ועוד. הרשומות אינן מתיימרות להקיף את כל החומרים ואת כל המקורות אודות אותן דמויות. ייתכנו גם טעויות – ואם מצאתם/ן כאלו – הודיעונו ונתקן. כך גם באשר לזכויות היוצרים – אם שגינו – הרי הדבר נעשה בתום לב, ונשמח לתקן.

למושג "פרופסיה" (ומכאן גם למושג "פרופסיונלים") אין עדיין מקבילה עברית. פרופסיה אינה "מקצוע", "עיסוק" או "משלח יד". המושג "פרופסיה" מתייחס בדרך כלל לעיסוק הנשען על ידע תאורטי הנרכש במסגרת אקדמית, תוך מסלול הכשרה מוסדר וממושך, על קבלת רישיונות, על ארגון מקצועי (אשר פועל לשיפור מעמדם של הפרופסיונלים והגנה עליהם מפני הסגת גבול המקצוע או הצפת המקצוע), על כללי אתיקה וכן הלאה. אסדרה (רגולציה) חוקית של עיסוקים היא מאפיין אחד מני רבים של מה שנהוג לכנות "פרופסיה". אסדרה זו משקפת לא פעם את אותם אינטרסים של הפרופסיונלים באמצעות כללי ייחוד מקצוע. קרי, כללים המתירים רק למי שעמדו בתנאי ההכשרה וההסמכה לעסוק באותו מקצוע (רישום או רישוי), וכך מונעים תחרות על אותו פלח שוק. אחד הרציונלים המרכזיים לאסדרה זו נובע מאינטרס שלטוני – להבטיח אספקת שירותים ברמה נאותה לאוכלוסיה (כגון שירותי בריאות), או אפילו ידע על אודות אותה אוכלוסיה. תחרות זו על הגמוניה פרופסיונלית היא מקור המשיכה לעיסוקים מוסדרים ומוגנים והיא גם המקור לריבוד מקצועי. 

​

חובת רישוי (או רישום) לבעלי מקצועות שונים נקבעה בארץ-ישראל כבר בשנת 1918, בסמוך לאחר כניסת הבריטים לארץ. גם העות'מאנים קיימו הליכי רישוי לפרופסיונלים מסוימים. חקיקה זו עברה שינויים עם השנים, אך השפעתה ניכרת עד ימינו. גם השפעתם של מי שנכנסו בשערי הפרופסיות השונות (חלקן לא ענו אז על כל הגדרות המושג "פרופסיה" והפכו לכאלה עם חלוף הזמן, ולהיפך) ניכרת עד ימינו. ציניקים יאמרו אולי כי היו אלו בעלי מקצועות חופשיים שפעלו למען האינטרס הפרטי-כלכלי שלהם או למען האינטרס הפרופסיונלי הצר. ייתכן. אך אין כיום מחלוקת כי רבים מקרב הפרופסיונלים פעלו גם לטובת אידיאלים רחבים יותר, גם בהתנדבות. אין מחלוקת גם כי אותם פרופסיונלים סללו את הדרך לבאים ולבאות אחריהם.ן, לעיסוקים שיש בהם חשיבות מכרעת להתפתחותה של חברה ומדינה וביצור אופייה הדמוקרטי. אותם פרופסיונלים סיפקו ומספקים שירותים חיוניים לציבור ולמדינה: בריאות, עריכת-דין, יישוב סכסוכים, שיפוט וכן הלאה. מכאן, פורטל זה מכיר בפועלם.ן של הפרופסיונלים החלוצים, הראשונים, אשר הוסמכו או הורשו לעסוק באותן פרופסיות עד קום המדינה. 
 
האתר הוקם על ידי פרופ' אייל כתבן. אשר עוסק מזה שנים בחקר הפרופסיות הרפואית והמשפטית – הן בהיבט ההיסטורי והן בהיבט האתי והביואתי, תוך דגש על ההיבט המגדרי הנשי והפמיניסטי של העיסוק בפרופסיות אלו. שילובים אלו יוצרים בסיס ידע חדש אודות הדרכים בהן הפרופסיות נוצרו והתפתחו (היסטוריה של רפואה ומשפט; היסטוריה משפטית של הפרופסיות) והדרכים בהן הפרופסיות פועלות כיום; הדרכים בהן הפרופסיות והפרופסיונלים משפיעים אלו על אלו, והדרכים בהן כל פרופסיה יכולה ללמד אותנו על רעותה (ובכלל זה הדרך בה המשפט מאסדר את הפרופסיות השונות). השימוש במתודולוגיות שונות בחקר הפרופסיות, מאפשר לקבל תמונה עשירה ומדויקת יותר, ולצידה גם הבנה של האינטרסים השונים של ה"שחקנים" בשדות אלו, ואת הפונקציות הסמויות והסמליות של כל תופעה או פרקטיקה. חלק נכבד מהמקורות המחקריים המופיעים באתר, נכתבו ע"י פרופ' כתבן, ומקושרים לאתר הבית שלו. 
 
את האתר בנתה מירי כתבן, בעלת נסיון של למעלה מעשרים שנה בהקמת אתרי אינטרנט ופורטלים, ניהול ידע, ניהול תוכן, שיווק דיגיטלי וניהול פרויקטים דיגיטליים, בתחום המסחרי ובתחומי החינוך. 
 
תודה מיוחדת לפרופ' מיכאל בירנהק על עצותיו הטובות לאורך הדרך.

לקריאה נוספת:

​

• Uri Ellis, “What do you mean when you say: “Profession””, Organizational Analysis 17 (2012) 12.

• ANDREW ABBOTT, THE SYSTEM OF PROFESSIONS (Chicago, 1988). 

• KEITH M. MACDONALD, THE SOCIOLOGY OF THE PROFESSIONS (London, 1995).

• ANTHONY I OGUS, REGULATION – LEGAL FORM AND ECONOMIC THEORY, 215 (Oxford, 1994).

• Richard L. Abel, "The Rise of Professionalism", 6 Brit. J.L. & Soc'y, (1979) 82.

​
 

 

​
 

​

​

​

​

​